חקלאות היי-טק

המאמר מטעם אתר החקלאות של ישראל

הגידול המתמשך והמשמעותי באוכלוסיית בני האדם על פני כדור הארץ מייצר ביקוש רב יותר ויותר למזון. המשאבים הנדרשים לייצור אותו מזון בעלות סבירה, ובפרט האדמה והמים (למרות שכשני שליש מפני כדור הארץ הם מים), מוגבלים, ועל כן מושקעים מאמצים אדירים בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות – אם תרצו, חקלאות היי טק.

ישראל, שעוד באמצע המאה הקודמת הביא לעולם את בשורת הטפטפות, וכמי שחקלאות עדיין מהווה חלק מה- DNA שלה גם אם המושב והקיבוץ שינו פניהם באופן דרמטי, מהווה באופן טבעי את אחד השחקנים הבולטים והמוערכים בתחום חקלאות ההיי טק, ומציגה כל העת חידושים מסעירים ומשמעותיים.

חממות בגאורגיה

דוגמה אחת לפיתוח ישראלי מתקדם המסייע לחקלאות ברחבי כל העולם הוא הדור החדש של החממות, ובפרט טכנולוגיה חדשנית לחימום יעיל במיוחד של חממות המאפשר לחקלאים גם במדינות קרות במיוחד ליהנות מיבולים גדולים ללא עלות גבוהה מדי שפוגמת בכדאיות.

החימום האפקטיבי במיוחד מבוסס על צינורות מעולעלים שבזכות שטח הפנים הרחב שלהם מפזרים את החום (הנוצר עקב מים חמים הזורמים בהם) בצורה אחידה ומשמרים אותו לאורך זמן גם כשמחוץ לחממה הטמפרטורות צונחות עמוק אל מתחת לאפס. מערכות חדשניות אלה כבר מותקנות בגאורגיה, שבאזורים מסוימים בה נרשמות גם טמפרטורות של 20 ו- 30 מעלות מתחת לאפס במהלך החורף, ומסייעות לחקלאים במדינה הצומחת והמתפתחת במהירות מאז זכתה בעצמאות.

שכפול גנטי במושב שרונה

במושב הצנוע שרונה, השוכן בין הר תבור לבין הכנרת, מתקיים ניסוי שעשוי להפחית במידה משמעותית את הרעב בעולם.

במושב זה פועלת חברת סטארט-אפ חקלאית, קיימא שמה, המפתחת טכנולוגיות שיגדילו את היבולים של שדות אורז, חיטה ותירס ב- 10 עד 15 אחוז, עלייה שדי בה כדי לחולל מהפכה של ממש בשוק המזון העולמי.

הביקוש לחיטה, תירס ואורז כמעט והוכפל במהלך שלושת העשורים האחרונים, וממשיך לעלות באופן מתמיד. השטחים הפנויים לחקלאות, ובפרט לגידולים אלה, הולכים ומצטמצמים, ועל כן ישנו צורך בהול להגדיל את היבול ביחס לשטח נתון. הדרך של קיימא לעשות זאת היא באמצעות שינוי ה- DNA של הצמחים. חשוב לציין כי הנדסה גנטית היא נושא שנוי במחלוקת, ויש החוששים מפני השפעתה על המין האנושי, אולם יצירת זנים עמידים יותר בפני פגעי מזג אוויר, מחלות ומזיקים היא צורך מהותי בעולם שהופך מאוכלס יותר ויותר, כך ששימוש בהנדסה גנטית, תחת מגבלות ותוך בחינה מדוקדקת של כל השפעותיה, הוא הכרחי.

היי טק בנגב – להפריח את השממה ולשפר את איכות חיי כולנו

המפגש בין חקלאות להיי טק נוכח בעוצמה רבה במיוחד בנגב ובערבה. הסיבה העיקרית לכך היא תנאי האקלים באזור, המאפשרים מצד אחד גידול זנים ייחודיים ומצד שני מחייבים מציאת פתרונות מתקדמים על מנת שניתן יהיה לקיים בו גידולים חקלאיים (ואולי גם אופיים של החקלאים שקבעו את ביתם בחבל ארץ זה).

במושב צופר שבערבה התיכונה (הנקרא, אגב, על שם אחד מחבריו של איוב המקראי) מגודלים, למשל, סרטנים כחולים שעלו לארץ הקודש מאוסטרליה הרחוקה. המטרה – למצוא תרופה לאוסטיאופורוזיס, שכן חקלאות ההיי טק מאפשרת לא רק פתרונות הזנה יעילים יותר אלא גם שיפור בתחומי חיים אחרים כמו קוסמטיקה ורפואה.