-
שני שלישים מן החברות המשפחתיות בישראל נכשלות עם העברת השליטה לדור המשך
שני שלישים מן החברות המשפחתיות בישראל נכשלות עם העברת השליטה לדור המשך והסיכוי להעביר בהצלחה את השליטה מבעל החברה לדור השלישי הוא כעשרה אחוזים בלבד. כך עולה ממחקרים שנעשו באוניברסיטת תל אביב ובארה"ב על חברות משפחתיות. ואכן, מעט חברות משפחתיות בישראל הצליחו לצמוח, לגדול ולהפוך לחברות מובילות.
התמוטטות ומכירה בהפסד של חברות משפחתיות רבות בישראל מוכיחה כי ניהול חברה מאב לבן דומה למירוץ שליחים, אומר נאור שקד מנכ"ל ובעלים של חברת הייעוץ האסטרטגי "תכלית", צריך להבין איך מעבירים את המקל ביעילות מבלי לפגוע במומנטום.
שקד, המלווה בייעוץ אסטרטגי זה שנים רבות חברות משפחתיות המבקשות לצמוח, אומר כי חשוב מאוד להפריד את "המשפחתיות" מתהליכי הניהול ולנהל את החברה כמו שמנהלים בחברות גדולות. לדבריו, לא ניתן לבנות תהליך נכון הן לחברה והן למשפחה מבלי להכיר היטב ולעומק את המאפיינים הייחודים של החברה, התרבות הארגונית, הדרך בה היא מנוהלת בידי המייסד ודור ההמשך, הציפיות והצרכים של בני המשפחה.
אחת הבעיות הנפוצות ביותר בחברות משפחתיות היא התמודדות עם חוסר ודאות עם כניסת הדור השני כאשר לכל אחד מן הדור השני ציפיות שונות שהן לפעמים כר נוח לסכסוכים, כמו במאבק המתוקשר של ליאורה ודורון עופר על השליטה בקבוצת החברות של יולי עופר ז"ל. מייסד החברה מכיר את העסק לפני ולפנים אך כאשר דור ההמשך רוצה להמשיך את העסק, מתעוררים לרוב חששות לגבי היכולות לכך וגם התנגדויות שהתפקיד יכול לעורר בקרב בני משפחה אחרים.
בניגוד לחברות הגדולות, חלוקת התפקידים בחברות משפחתיות אינה תמיד ברורה ואינה מוגדרת. הדור המייסד לרוב הוא מנכ”ל החברה ואילו הדור השני נמצא בתפקידי ניהול אך לעיתים התפקידים לא בהכרח תואמים את הכישורים והניסיון של בני המשפחה.
אומר שקד: "אנו מתמקדים בתחילה במאמץ להבין כיצד חברה משפחתית כזו אמורה להתנהג כחברה של שכירים עם ישיבות מסודרות, הגדרות תפקיד, חלוקת סמכויות ותחומי אחריות מאוד ברורים לכל אחד ואחד. בתהליך זה אנו בוחנים מה מבקש כל אחד מן היורשים לעשות ואת מידת התאמתו למטלות הנדרשות. בסופו של יום, אנו ממפים את המערכת והצרכים של החברה ובונים אותה מחדש לפי חזון החברה והתכניות לשנים קדימה. עם המבנה החדש ניתן להרכיב מחדש את השדרה הניהולית, לשכור כוח אדם מקצועי, לחלק סמכויות ברורות בין היורשים שנשארים פעילים בחברה, ולהטמיע בדור השני כלי ניהול ופיקוח אופטימליים, של העובדים תחתיהם, יצירת מסגרת ניהולית של ישיבות קבועות, ובניה של שגרת עבודה של חברה יעילה ומאותגרת יעדים".
תוך כדי ליווי מנהלים בדור השני, מטייבים הצוותים המקצועיים של "תכלית" את ניהול השיווק והמכירות, ניהול הכספים, מערך התפעול והלוגיסטיקה ומערך השירות, שיפור יחסי האנוש בחברה והיערכות העסק המשפחתי לצמיחה.
שקד מגדיר את "תכלית" כחברת ביצוע, מכיוון שהם דואגים ליישום מלא של כל התהליכים שנבנים עם הלקוח – עובדים "יד ביד" עם הלקוח עד להצלחת התהליך. "כל הפעולות וההחלטות נעשות בשיתוף הלקוח. בתום הפרויקט מועבר ללקוח 'ספר פרויקט' אשר מכיל את כל הקבצים, הנהלים, הדו"חות והכלים שנבנו במהלך הפרויקט".
חברת י. שבי העוסקת בתחום המזון, היא דוגמא טובה למעורבות היעילה של הצוות המקצועי של "תכלית" במניעת המשבר הבין דורי והיכולת ללוות בהצלחה את הדור השני. בתהליך האבחון התאימו היועצים לכל בן ממשיך תפקידים הולמים לפי כישוריו ורצונותיו וגייסו מנהל מכירות ומנהל תפעול שהחליפו את הבנים בתפקידים אלה. השיבוץ הנכון של בעלי התפקידים האלה בחברה הביא לכך שהמשפחה מינתה לאחר מכן את מנהל המכירות למנכ"ל. העובדה ש"תכלית" פעלה יד ביד עם הדור המייסד והדור השני בבנית תהליכי השיקום תוך הקניית ידע וכלים לבצעם וליישמם באופן מלא, אפשרה לדור השני לבצע מהלכים רבים ומשמעותיים באופן עצמאי, בעקבות הידע והכלים שרכשו ולהעלות את החברה לפסים רווחיים יותר.
נאור שקד הוא הבעלים והמנכ"ל של "תכלית", מהנדס תעשייה וניהול ובעל תואר שני במנהל עסקים. מאז 2003 עוסק שקד בליווי חברות ובעלי עסקים בניהולן ותפעולן במגוון רחב של נושאים כולל מיזוגי חברות, הרחבת רשתות, החלפת הנהלות בכירות, פיתוח יחידות רווח נוספות לחברות, ליווי אסטרטגי לבעלי מניות ועוד. בין מאות לקוחות החברה – משרד המשפטים, קבוצת שלמה כהנא ובניו, העיתון "גלובס", חברת השילוח יו.פי.אס, חברת הריהוט Rosseto, נועה פרזול, קבוצת ניגא ועוד.
לקביעת פגישה ומציאת הפתרון הטוב ביותר עבורכם, השאירו פרטים:
שם מלא
אימייל
טלפון
קרא עוד >>
-
ערן פולק מ-HAPVENTURE מספר על הפוטנציאל הטמון בשוק הנדל"ן האמריקאי
לא מעט ישראלים גילו בשנים האחרונות את הפוטנציאל הרב שטמון בנדל"ן בארה"ב. לכאורה מדובר בדבר מובן מאליו, שהרי ארצות הברית היא גם כיום הכלכלה החזקה ביותר בעולם והמדינה המובילה מבחינות רבות, אולם כדאי לדעת שבעקבות המשבר החמור שהתרחש שם ב-2007 ובמשך מספר שנים נרתעו משקיעים מכל העולם מניתוב כספם אל "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ובפרט כך הישראלים שנהנו מהגאות הנדל"נית כאן בארץ. יחד עם זאת כיום המקום הטוב ביותר להשקיע בו היא ניו יורק וסביבתה, וכדאי לקרוא את הסבריו של יזם הנדל"ן הוותיק ואחד ממקימי קרן HAPVENTURE, ובקיצור HAP, ערן פולק.
למה מחירי הדירות והבתים בארה"ב אטרקטיביים?
לעתים קרובות אנחנו נתקלים במודעות שמבטיחות לנו בית בפלורידה במחיר של דירת 2 חדרים בפתח תקווה. הספקנות הישראלית גורמת לנו באופן אינסטינקטיבי לחשוד כי מדובר בנכס בעייתי – ואכן ערן פולק מדגיש שלא כל בית שנראה מרשים על הנייר מהווה גם במציאות השקעה חכמה – אולם מצד שני, למרות הסקפטיות שהיא גישה בריאה לחיים באופן כללי, כדאי לדעת שבארצות הברית אכן ישנם בתים ודירות שמוצעים למכירה במחירים נמוכים ואטרקטיביים.
הסיבה לכך היא שבקיץ 2007 התרחש כאמור משבר נדל"ני חמור בארה"ב ומחירי הדירות והבתים פשוט קרסו. הכתובת אז הייתה על הקיר, אולם קברניטי המדינה וראשי המערכת הבנקאית העדיפו לעצום עיניים ולהמשיך לחלק משכנתאות גם למי שהיה ברור שלא יוכל לעמוד בהחזרים, ובסופו של דבר אכן רבים לא עמדו בהחזרים, הבנקים ביקשו למכור את הנכסים המשועבדים כדי לצמצם הפסדים, השוק הוצף בדירות ובתים והמחירים ירדו בעשרות אחוזים.
סטירת הלחי שקיבלה הכלכלה האמריקאית גרמה למקבלי ההחלטות להתעורר, לתקן את הטעון תיקון ולחזק את היסודות עליהם מונח שוק הנדל"ן בארה"ב – כך שכיום מדובר בשוק חזק שמושך אליו משקיעים מכל רחבי העולם כולל קרן HAP. יחד עם זאת בגלל שב-2007 המחירים ירדו בצורה דרסטית, גם העלייה המתמשכת מאז עדיין לא החזירה אותם לרמה המקורית ואנחנו יכולים למצוא מציאות של ממש.
למה ערן פולק ו-HAP בונים על טראמפ?
סיבה נוספת לפוטנציאל הגבוה של שוק הנדל"ן בארה"ב לפי ערן פולק ו-HAP היא בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב. אמנם האישיות של טראמפ שנויה במחלוקת, אולם מצד שני התמיכה המשמעותית שלו בכלכלה האמריקאית מבשרת טובות לשוק הנדל"ן במדינה. בנוסף הבהיר טראמפ, שהוא כידוע יזם בכל רמ"ח איבריו ונשמתו, שיסיר חסמים שונים ויעודד בנייה, כך שהצפי הוא למגמה חיובית במיוחד בתחום הנדל"ן בארצות הברית.
תחזית חיובית שמובילה להצלחה
אחת התופעות הכלכליות המוכרות ביותר היא שתחזיות חיוביות לגבי שוק מסוים מובילות במקרים רבים לעליית מחירים בשוק זה. כשבוחנים את המדדים הרלוונטיים לגבי שוק הנדל"ן בארה"ב מגלים סימנים מובהקים להצלחה. בין הנתונים שכדאי לעקוב אחריהם לפי ערן פולק: מספר אישורי הבנייה, מספר התחלות הבנייה, העלייה בשכר הדירה, LIRA (מדד שמציין השקעה בשיפוצי דירות ובתים), עלות המשכנתאות ועוד.
איפה כדאי במיוחד לבחון השקעות בארה"ב?
ארצות הברית משתרעת על שטח של קרוב ל-10 מיליון קמ"ר, כך שבאופן טבעי ישנם מקומות רבים שמציעים נדל"ן להשקעה. יחד עם זאת המקום הבולט ביותר הוא באופן טבעי ניו יורק, העיר מספר אחת לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו, ובפרט כדאי להתמקד ברובע מנהטן עתיר האפשרויות. אופציה נוספת שהפכה אטרקטיבית בשנים האחרונות היא השכנה ניו ג'רזי, שם גם משקיעה בין השאר קרן HAP.
קרא עוד >>
-
איך הפכה משפחת גינדי לשם שמזוהה עם נדל"ן איכותי?
בדרך כלל כשאנחנו חושבים על עסק משפחתי עולה לנו בראש תמונה של עסק צנוע שעובדים בו מספר בני משפחה, באותו מקום לאורך שנים רבות, עם קהל לקוחות נאמן אבל מצומצם – אבל ישנם גם עסקים משפחתיים שהיקף פעילותם גדול בהרבה, וגם מי שלא לקוח שלהם בהחלט מכיר אותם. דוגמה טובה לכך היא משפחת גינדי, שעם השנים הפכה כמעט לשם נרדף לנדל"ן איכותי.
כך נולדה אימפריית הנדל"ן
נכון להיום פזורים ברחבי הארץ מאות פרויקטים שבנו בני המשפחה השונים, החל מהדור הראשון שכלל את האחים אברהם, משה ויגאל, וכלה בדור הנוכחי שנציגיו הבולטים הם כפיר ומנור, בניו של משה, ואיתם אורי לוי שנשוי לאחותם.
אימפריית הנדל"ן של היום החלה, באופן טבעי, כחברה צנועה שאותה הקים אברהם, מי שהיה יזם בנשמתו וכבר צבר ניסיון בתחום הנדל"ן לאחר שעבד כמתווך. לאחר שראה כי טוב, והיקף העבודה והפרויקטים הלך וגדל, הוא צירף אליו שניים מאחיו, יגאל ומשה, והמשפחה בנתה בהיקפים הולכים ומתרחבים, בהתחלה בראשון לציון שם גרה המשפחה, ולאחר מכן באזור השפלה, המרכז, וכיום ניתן למצוא בניינים של גינדי בכל עיר משמעותית בישראל.
ההצלחה של המשפחה נשענה על מספר מרכיבים: מיתוג הפרויקטים של החברה כיוקרתיים (למשל דרך שם שמשדר יוקרה וכן יחסי ציבור בהתאם), פרסום בכל דרך אפשרית (כולל שלטים בולטים עם השם על כל בניין שנבנה ע"י החברה) וגם "פיתוי" קונים מתלבטים ע"י מתנות (למשל טיסה לחו"ל, עוד בתקופה שבה הדבר היווה אטרקציה של ממש), הגרלות וגם דירות פשוט מוצלחות.
באופן טבעי ההקפדה על איכות גבוהה ואיתה מיומנויות השיווק עברו לאורך השנים בחברה המשפחתית, וגם כיום זהו אחד המאפיינים הבולטים ודוגמה לכך היא המיתוג של פרויקט הדגל ברחוב החשמונאים, Gindi TLV, כ"פרויקט של פעם במאה שנה" (הצהרה שבהחלט יש לה אחיזה במציאות).
איך צלחה החברה את השנים הקשות?
תחום הנדל"ן, כידוע, מתאפיין בתנודתיות, ולאחר למעלה מעשור מוצלח במיוחד שבו הפכה החברה לשם דבר בארץ וכאמור כמעט לשם נרדף לבנייה ברמת גימור גבוהה שמבטיחה איכות חיים אחרת לגמרי, הגיעו שנים פחות טובות והחברה נקלעה לקשיים.
בנוסף לקשיים הכלכליים, חוותה המשפחה קושי עז הרבה יותר – מותו של אברהם, בשנת 1986, בין השאר עקב העובדה שנחקר במשטרה. אבל הגינדים ידעו להתמודד עם המשבר בדרמטי, ולצלוח את התקופה הקשה. שני אחיו של אברהם, יגאל ומשה, המשיכו לבנות ובין השאר הם אלה שהקימו את קניון הזהב המפורסם בראשון לציון.
ההווה שוב מאיר פנים לגינדים
כיום כאמור מובילים את החברה המשפחתית בנו של משה גינדי, מנור, אחיו הצעיר כפיר, ואחד מחתניו של משה, אורי לוי.
גם מנור, גם כפיר וגם אורי למדו את כל מה שצריך לדעת על עולם הנדל"ן כבר מגיל צעיר, כשהצטרפו לחברה המשפחתית, ובפרט היה זה מנור שהתלווה אל האבא לאורך כל הדרך ופיתח מיומנויות גבוהות לגבי כל האספקטים השונים של הובלת חברת נדל"ן.
התוצאה: גם במאה ה-21 בנתה ובונה החבה פרויקטים מרשימים בכל רחבי הארץ. בין השאר עומדת החברה מאחורי White גבעת שמואל, גני אילן קרית אונו, פארק חולון, First ראשון לציון, סלקטד רמת אביב, צמרות נתניה, מבני באוהאוס בתל אביב שמשמרים את הקסם של פעם עם סטנדרטים של היום, קניון בגבעת שמואל (קניון הגבעה) ולידו שדרת חנויות שנקראת Gindi Boutique, הפרויקט שכאמור הוגדר ככזה שנבנה פעם ב-100 שנה ושמשנה את קו הרקיע של תל אביב (Gindi TLV), ועוד.
קרא עוד >>
-
Hello world
Hello world
קרא עוד >>
-
המתת חסד בישראל
המתת חסד היא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת, וכל דיון שכותרתו היא "המתת חסד בעד ונגד" מעורר יצרים עזים ומעלה טיעונים מוסריים כבדי משקל. בישראל מדובר בסוגיה טעונה במיוחד, שכן ההלכה אוסרת על נקיטת כל פעולה המובילה למותו של חולה, גם אם הוא סופני (אם כי חשוב להדגיש שחלק מהרבנים והפוסקים מגלים גישה סלחנית ביחס להמתה פסיבית).
חוק החולה הנוטה למות
ראשית חשוב לבהיר כי המתת חסד בישראל אינה חוקית, אם כי "חוק החולה הנוטה למות" מתיר – במקרים מסוימים ותחת תנאים מגבילים חמורים – הימנעות מנקיטת פעולות מאריכות חיים.
חוק זה נוסח על ידי ועדה ציבורית שהוקמה בשנת 2000 במטרה למצוא איזון הולם בין קדושת החיים לבין חשיבותו של הרצון החופשי של כל אדם, ואושר ע"י הממשלה בדצמבר 2005. החוק מבחין בין חולה שאינו עומד למות, גם אם הוא לוקה במחלה קשה וחשוכת מרפא, לבין חולה העומד למות, כלומר נותרו לו על פי הערכות הרופאים לא יותר משישה חודשי חיים.
במקרה השני, ניתן – אך ורק אם החולה מעוניין בכך, כמובן – להימנע ממתן טיפולים מאריכי חיים ובהם החייאה, כימותרפיה, ניתוחים שונים או דיאליזה. יחד עם זאת מדגיש החוק כי חל איסור מוחלט להימנע מטיפולים הנקראים נלווים, ובראשם הזנה מלאכותית או מתן דם.
בנוסף מבהירים סעיפים 19 ו- 20 של חוק זה כי אין הוא מתיר כל פעולה או הליך רפואי שעשויה לגרום למותו של החולה, או לסייע להתאבדותו, גם אם החולה הנוטה למות מבקש זאת מפורשות.
כדאי לדעת שהמצב בישראל דומה לזה הנהוג ברחבי העולם, שכן ברוב המדינות המתת חסד אינה חוקית. יוצאות דופן הן בלגיה, לוכסמבורג והולנד, ואילו בשוויץ ובגרמניה הרשויות מעלימות עין מהתופעה. גם בחלק ממדינות ארה"ב מותר לרופא לתת מרשם לתרופות קטלניות – וזאת לאחר תהליך מורכב שמטרתו לוודא כי החולה אכן קץ בחייו, ובתנאי שהחולה ייטול אותו בעצמו בעצמו.
הטיעונים נגד המתת חסד
באופן כללי כשמדברים על המתת חסד בעד ונגד אינם שחור ולבן, וגם המצדדים מסתייגים מהפעולה במקרים מסוימים ואילו המתנגדים לכך מבינים שישנם מצבים בהם אין מנוס מהפעולה.
הטיעון המרכזי כנגד המתת חסד הוא החשש שמא אישור ומתן לגיטימציה לתופעה יובילו למקרים שבהם יומתו גם חולים שלא באמת רצו בכך ושיכלו למצוא נחת וסיפוק בחייהם למרות המחלה והקשיים.
במיוחד מדובר במקרים שבהם החולה אינו צלול מספיק כדי לקבל החלטה כבדת משקל זו: במקרים אלה ישנו חשש כי בני המשפחה יכפו על החולה, גם אם מתוך רצון לעזור לו ומתוך גישה חומלת, פיתרון שאין הוא מעוניין בו (המוות).
בחלק מהמקרים נוהגים המתנגדים להמתת חסד בישראל להזכיר גם את תוכנית אותנסיה המחרידה של השלטון הנאצי – תוכנית שבמסגרתה הוצג רצח קרוב ל- 100,000 בעלי מומים מולדים, חולים במחלות כרוניות קשות וחולי נפש כ"המתת חסד". כמובן שאין הכוונה להשוות בין המצב אז למצב היום, אלא ברצון להתריע מפני "מדרון חלקלק" שעלול להוביל לכשל מוסרי.
עוד כדאי להדגיש כי קל יחסית לנקוט עמדה מובהקת כשמדובר בדיון תיאורטי בסוגיה "המתת חסד בעד ונגד", אולם אנשים שנתבשרו כי נותר להם זמן קצר בלבד מתקשים להחליט על סיום חייהם עוד קודם לכן.
המתת חסד – כי לפעמים זו הבחירה הפחות גרועה
התומכים בהפיכת המתת חסד – לא רק פסיבית אלא גם אקטיבית – לאופציה שכל חולה הנוטה למות יוכל לבחור בה מאמינים כי זכותו של כל אדם להחליט מתי אין לו יותר טעם בחייו, וכי כשם שהרפואה מסייעת לכל אדם להגיע לאיכות חיים גבוהה יותר, כך היא מחויבת לעזור לו גם כשהוא מחליט כי טוב לו מותו מחייו.
למידע נוסף:
http://en.wikipedia.org/wiki/Euthanasia
http://www.bbc.co.uk/ethics/euthanasia/
קרא עוד >>